בטטות (Ipomoea batatas) הן צמחים עמידים יחסית, אך בישראל, במיוחד בעונת האביב והקיץ, הן עלולות להיות מותקפות על ידי מזיקים ומחלות. המזיקים הנפוצים ביותר הם כנימות עלה (Aphis spp.) ואקריות אדומות (Tetranychus cinnabarinus). הכנימות מופיעות כמושבות קטנות על צדו התחתון של העלה וגורמות לעיוותים ולהפרשת טל דבש. האקריות יוצרות קורים עדינים וגורמות לנקודות צהבהבות על העלים. בנוסף, ריקבון רך (Erwinia chrysanthemi) ופטריות כמו Fusarium ו-Rhizoctonia תוקפות את הפקעות בעיקר בתנאי לחות גבוהה.
לטיפול אורגני בכנימות ובאקריות, יש לרסס תערובת של שמן נים (3 מ"ל לליטר מים) בתוספת סבון רך (2 מ"ל לליטר) אחת ל-10 ימים, החל מרגילוי הנגיעות. חשוב לרסס גם את צדו התחתון של העלה. במקרה של ריקבון פקעות, יש להסיר מיד את הפקעות הנגועות ולשפר את הניקוז בערוגה. למניעת פטריות קרקע, יש לשתול בטטות בערוגות מוגבהות ולהקפיד על מחזור זרעים של 3 עד 4 שנים.
מניעה היא המפתח: השקיה מתונה (פעם ב-5 עד 7 ימים באביב, פעמיים בשבוע בקיץ) מונעת לחות עודפת המעודדת מחלות. גיזום עלים תחתונים מגביר אוורור ומקשה על התפשטות מזיקים. כדאי גם לשתול צמחים דוחי מזיקים כמו ציפורני חתול (Tagetes) בשולי הערוגה. אם הנגיעות חמורה, ניתן להשתמש בחומרים ביולוגיים כמו זחלי רחפנים (Aphidoletes aphidimyza) נגד כנימות.
זכרו שבטטות מאוחסנות עלולות לפתח ריקבון גם לאחר הקטיף. יש לאחסן אותן במקום מוצל, יבש ומאוורר בטמפרטורה של 13 עד 16 מעלות. בדקו את הפקעות מדי שבוע והסירו כל פקעת שמראה סימני ריקבון. עם תשומת לב וטיפול מונע, תוכלו ליהנות מיבול בריא ומשופע.
