צנון (Raphanus sativus) הוא ירק שורש מהיר צמיחה, אידיאלי לגידול בסתיו ובחורף בישראל. זורעים זרעים ישירות בערוגה או בעציץ בעומק 1 ס"מ ובמרחק 5 ס"מ זה מזה, החל מאוקטובר ועד פברואר. הצנון אוהב שמש מלאה (6 עד 8 שעות ביום) אך מסתדר גם בצל חלקי בהיר. באקלים הישראלי, כדאי להימנע מזריעה מאוחרת (מרץ ואילך) כי החום מאיץ את הפריחה והופך את השורש לסיבי ומר.
השקיה סדירה ומתונה היא המפתח: השקו כל 2 עד 3 ימים בחורף (אם לא יורד גשם) ובתדירות גבוהה יותר באביב, כדי לשמור על לחות אחידה. עודף מים עלול לגרום לריקבון שורש ומחסור מים לעצור את התפתחות השורש ולהפוך אותו לחריף וקשיח. האדמה צריכה להיות מנוקזת היטב, קלה ועשירה בחומר אורגני. לפני הזריעה, שלבו קומפוסט או זבל אורגני רקוב באדמה. הימנעו מדשן חנקני עודף, הוא מעודד עלווה על חשבון השורש.
הבעיות הנפוצות בצנון בישראל כוללות כנימות עלים, חיפושיות פרעושים (היוצרות חורים בעלים) וריקבון שורש כתוצאה מהשקיית יתר. לכנימות, רססו תמיסת סבון רך (כפית סבון כלים בליטר מים) או שמן נים. נגד חיפושיות פרעושים, כסו את הערוגה ברשת צלוליין דקה או פזרו אדמה דיאטומית סביב הצמחים. ריקבון שורש, מניעה על ידי השקיה מבוקרת ואדמה מנוקזת. אין צורך בדישון נוסף לאחר הזריעה אם הכנתם את האדמה מראש.
הקטיף נעשה כחודש לאחר הזריעה, כשהשורש מגיע לקוטר 2 עד 3 ס"מ. משיכת הצנון בקלות מעידה על בשלותו. אל תאחרו בקטיף, צנון שהזדקן הופך לסיבי, מר וסדוק. לאחר הקטיף, אפשר לשמור את העלים לסלט או להקפיץ. גידול צנון הוא חוויה מתגמלת: תוך 30 עד 40 יום יש לכם ירק טרי, פריך ומלא ויטמינים, בדיוק בעונה הקרה.
