השקיית פיקוס בנימין היא מלאכת איזון עדינה, במיוחד באקלים הישראלי המשתנה. בקיץ, כשהטמפרטורות נוסקות והאוויר יבש, יש להשקות את הצמח בתדירות גבוהה יותר, בערך פעם ב-3 עד 5 ימים. בחורף, לעומת זאת, הצמח נכנס לתרדמת והקרקע מתייבשת לאט יותר, אז מספיקה השקיה פעם ב-10 עד 14 ימים. כלל אצבע: לעולם אל תתנו לאדמה להתייבש לחלוטין, אך גם אל תטביעו את השורשים.
כמות המים המומלצת תלויה בגודל העציץ. לעציץ בקוטר 20 עד 30 ס”מ, שפכו כ-500 מ”ל עד ליטר מים בכל השקיה, עד שתראו מים מחלחלים מתחתית העציץ. לעציץ גדול יותר (40 עד 50 ס”מ), כמות המים תנוע בין 1.5 ל-2.5 ליטרים. חשוב שהעציץ יהיה מנוקז היטב, ושהמים העודפים לא יעמדו בצלוחית, הדבר עלול לגרום לריקבון שורשים.
איך תדעו אם הצמח זקוק למים? הפשיטה הטובה ביותר היא בדיקת האצבע: נעצו אצבע בעומק 2 עד 3 ס”מ באדמה. אם האדמה יבשה במגע, הגיע זמן השקיה. אם היא לחה, המתינו עוד יום-יומיים. סימן נוסף הוא עלים נובלים או מצהיבים, המעידים על חוסר מים, בעוד עלים נושרים ללא סיבה נראית לעין מעידים לרוב על עודף מים. גם כתמים חומים על העלים יכולים להעיד על השקיית יתר.
שימו לב לשינויים עונתיים: בימי קיץ חמים במיוחד, ייתכן שיהיה צורך להשקות כל יומיים. בחורף, כשהצמח נמצא בתוך הבית והחימום דולק, האוויר עלול להתייבש, ולכן כדאי לרסס את העלים במים פושרים פעם בשבוע. זכרו: פיקוס בנימין רגיש מאוד לתזוזות ולשינויים, לכן שמרו על שגרת השקיה קבועה ואל תזיזו אותו ממקומו לעתים קרובות.




