השקיית הכלתה דורשת דיוק: העלים הרגישים שלה מגיבים מיד לעודף או חוסר מים. בקיץ הישראלי (מאי-אוקטובר), השקה פעם ב-3 עד 4 ימים, כשהסנטימטר העליון של המצע יבש למגע. בחורף (נובמבר-אפריל), צמצם לפעם ב-7 עד 10 ימים. כמות המים צריכה להספיק להרטיב את כל כדור השורש, אך ללא שלולית בתחתית העציץ.
בדוק רטיבות בעזרת האצבע: נעץ אצבע לעומק 2 עד 3 ס"מ במצע. אם מרגיש לח, דחה השקיה. אם יבש, השקה. סימני חוסר מים: עלים נובלים, קצוות חומים ופריכים. סימני עודף מים: עלים מצהיבים, רקבון שורשים וריח רע מהמצע. במקרה של עודף, הפסק השקיה ואפשר למצע להתייבש לחלוטין.
כלתה רגישה למים קשים ומכילה פלואוריד וכלור. השקה במי גשם, מים מזוקקים או מי ברז שעמדו 24 שעות. טמפרטורת המים: פושרים (לא קרים ישר מהברז). הימנע מהרטבת העלים, כתמי מים עלולים לגרום לכתמים חומים. השקה ישירות על המצע.
בקיץ, הגבר לחות סביב הצמח בעזרת מרסס מים על העלים (מים מזוקקים) או מגש חלוקי נחל רטוב. בחורף, הרחק ממקורות חום יבש כמו רדיאטור. כלתה תגמל אותך בעלים מבריקים ובריאים אם תעקוב אחר הכללים הפשוטים האלה.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
