השיטה המומלצת והנפוצה ביותר לריבוי פיקוס בנימין היא באמצעות ייחורים חצי-עציים. בחרו ענף בריא באורך 10 עד 15 ס״מ, עם 3 עד 4 עלים בחלק העליון. חתכו בזווית ישרה ממש מתחת לעלה, הסירו את העלים התחתונים וטבלו את בסיס הייחור בהורמון השרשה (אבקה או ג׳ל). שתלו במצע קל ומנוקז היטב, כמו תערובת כבול ופרלייט ביחס 1:1.
העונה האידיאלית בישראל להשרשה היא האביב והסתיו, כשהטמפרטורות מתונות (20 עד 25°C). הניחו את הייחורים במקום מואר היטב אך ללא שמש ישירה, ושמרו על לחות גבוהה על ידי כיסוי בשקית ניילון שקופה או בחממת מיני. השקו בעדינות כדי לשמור על לחות המצע, אך לא להרטיבו יתר על המידה. שורשים צפויים להופיע תוך 3 עד 6 שבועות, עם אחוזי הצלחה של 60%–80%.
שיטה נוספת היא ריבוי במים: הניחו ייחור בכוס מים כך שרק החלק התחתון טבול, והחליפו את המים מדי 3 עד 4 ימים. שיטה זו פחות אמינה ועלולה לגרום להירקב, אך היא מאפשרת לצפות בהתפתחות השורשים. לאחר הופעת שורשים באורך 2 עד 3 ס״מ, העבירו לעציץ עם אדמה. שימו לב: פיקוס בנימין רגיש לשינויים, שמרו על תנאים יציבים.
ריבוי בזרעים אינו מומלץ לגנן הביתי, שכן הזרעים נובטים לאט (חודשיים ומעלה) ודורשים תנאי חממה מבוקרים. חלוקת צמח בוגר אפשרית רק אם יש מספר גזעים, אך היא מלחיצה את הצמח ומומלץ לבצעה באביב תוך הקפדה על ניקוי הכלים ואיטום החתכים. בכל שיטה, זכרו שהפיקוס רגיש לתזוזה, לאחר ההשרשה, הניחו לו להתאקלם במקום קבוע לפני שמזיזים אותו.
