ריבוי זיתים בישראל נעשה בעיקר באמצעות ייחורים חצי-עציים, שכן שיטה זו מעניקה צמחים נאמנים לאם באחוזי הצלחה גבוהים (60%-80% בתנאים אופטימליים). העונה המומלצת היא תחילת הסתיו (ספטמבר-אוקטובר) או האביב (מרץ-אפריל). קח ייחורים באורך 15 עד 20 ס"מ מענפים בריאים בני שנה-שנתיים, הסר את העלים התחתונים, טבול את הבסיס בהורמון השרשה (IBA בריכוז 2000 עד 4000 ppm) ושתול במצע מנוקז היטב כמו תערובת כבול ופרלייט. שמור על לחות גבוהה בעזרת כיסוי פלסטיק או ערפלול.
שיטה נוספת היא ריבוי בעזרת חלוקת השורש (גזרי שורש), מתאימה לזיתים בוגרים. בחורף (דצמבר-ינואר), חפור ליד העץ גזרי שורש בעובי 1 עד 2 ס"מ ובאורך 10 עד 15 ס"מ. שתול אותם במצע לח בחממה או בכיסוי פלסטיק. אחוזי ההצלחה נמוכים יותר (30%-50%) אך השיטה פשוטה. ריבוי מזרעים אינו מומלץ לגידול ביתי, כי הוא מייצר צמחים הטרוגניים שאינם דומים לאם, ואחוזי ההצלחה נמוכים (20%-30%). הזרעים דורשים ריבוד קר (2 עד 3 חודשים במקרר) לפני זריעה באביב.
ההשרשה נמשכת 4 עד 8 שבועות. כדי לבדוק אם הייחור השתרש, משוך בעדינות, אם מרגיש התנגדות, נוצרו שורשים. לאחר ההשרשה, העבר את הצמחים לעציצים גדולים עם אדמה מנוקזת (תערובת טרה-רוסה עם קומפוסט ביחס 3:1). השקה פעם בשבוע בחורף ופעמיים בשבוע בקיץ. בשנה הראשונה, הגן על השתילים מפני שמש ישירה חזקה בצהריים. דשן בדשן מאוזן (20 עד 20 עד 20) אחת לחודש באביב ובקיץ.
זכור: זיתים הגדלים מייחורים יתחילו להניב פרי תוך 3 עד 5 שנים, לעומת 7 עד 10 שנים מזרעים. כדי להבטיח הצלחה, השתמש בכלים נקיים, הימנע מחיתוך ענפים חולים, והקפד על אוורור טוב למניעת ריקבון. אם אתה מגדל בעציץ, בחר זן ננסי כמו 'פיצ'ולינו' או 'ארביקינה'. בהצלחה!
