בחרו מיקום שטוף שמש מלא, לפחות 8 שעות אור ישיר ביום. הזית עמיד ליובש אך רגיש לרוחות קרות ולחות גבוהה, שתלו אותו באזור מוגן ומנוקז היטב. האדמה האידיאלית היא גירנית, מנוקזת, עם pH 6.5 עד 8.5. הימנעו מאדמה כבדה או רטובה לאורך זמן.
השקיה: בשנה הראשונה להשקות פעם בשבוע (20 עד 30 ליטר לעץ צעיר) בעונת הגידול (מרץ עד אוקטובר), ובחורף להפסיק כמעט לגמרי. מעץ בן 3 ומעלה, השקו רק בתקופות יובש ממושכות (פעם בשבועיים-שלושה בקיץ). דישון: באביב (פברואר-מרץ) פזרו דשן אורגני מאוזן (5 עד 5-5) או קומפוסט, ובסתיו (אוקטובר) הוסיפו אשלגן לחיזוק העץ לקראת החורף.
בעיות נפוצות: כנימת הזית (מסלסלת עלים), טפלו בשמן נים או בסבון רך, ויש להימנע מריסוס בתקופת הפריחה. זבוב הזית, תלו מלכודות צהובות דביקות מאפריל עד אוקטובר. מחלות פטרייתיות (מלילות, כתם עלים), הימנעו מהשקיית יתר והקפידו על אוורור טוב בגיזום.
גיזום: בחורף (דצמבר-פברואר) גזמו ענפים יבשים, חלשים או צולבים. לעץ צעיר, עיצבו שלד של 3 עד 4 ענפים עיקריים. לעץ בוגר, דללו את הצמרת למניעת צפיפות. קטיף: הזיתים מבשילים בספטמבר-נובמבר. לזיתי מאכל, חנטו אותם במים מומלחים או בתמיסת סודה קאוסטית (בזהירות!). לשמן, כסו רשת וחבטו בענפים.
