הצהבת עלים בזמיוקולקס היא לרוב תוצאה של השקיית יתר. אם אתם משקים אותו יותר מפעם בשבועיים-שלושה בחורף, או פעם בשבוע בקיץ, סביר להניח שהשורשים נרקבים. הפסיקו מיד להשקות, הוציאו את הצמח מהעציץ ובחנו את השורשים, חומים ורכים = ריקבון. גזרו את השורשים הפגועים, החליפו אדמה לעציץ עם ניקוז מעולה (תוספת פרלייט או חול), והשקו רק כשהיובש בעומק האצבע.
אם העלים מצהיבים אבל האדמה יבשה לגמרי, כנראה שהצמח סובל מחוסר מים. זמיוקולקס סובלני מאוד, אך השקיה מועטה מדי גורמת לעלים תחתונים להצהיב ולהתייבש. השקו מיד עד שהמים יוצאים מחורי הניקוז, וחזרו להשקות כל 10 עד 14 יום בקיץ וכל 3 עד 4 שבועות בחורף. וודאו שהצמח לא עומד בשלולית.
חוסר אור הוא סיבה נדירה יותר, אך אפשרית. זמיוקולקס גדל היטב בתאורה נמוכה, אך אם הוא ממש בפינה אפלה, העלים עלולים להחוויר ולהצהיב. העבירו אותו למקום עם אור עקיף בינוני (למשל ליד חלון מזרחי או צפוני). הימנעו משמש ישירה שתשרוף את העלווה.
גורם נוסף הוא חוסר חנקן או דישון יתר. אם הצמח לא דושן מעולם, הוסיפו דשן מאוזן (20 עד 20 עד 20) מדולל לחצי ריכוז פעם בחודש באביב ובקיץ. לעומת זאת, דישון יתר עלול לגרום לצריבת שורשים ולהצהבה, במקרה כזה שטפו את האדמה במים נקיים והפסיקו לדשן לחודשיים.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
