הצהבת עלים בפפרומיה (Peperomia obtusifolia) היא סימן למצוקה, ולרוב נובעת מהשקיה לא נכונה. עודף מים הוא הגורם הנפוץ ביותר: כשהשורשים טובעים באדמה רטובה, הם נחנקים ומתחילים להירקב, והעלים התחתונים מצהיבים תחילה. מנגד, חוסר מים ממושך גורם לעלים להתייבש, להתקמט ולהצהיב מהקצוות. בדוק את לחות האדמה בעומק 3 ס"מ: אם רטובה, הפסק השקיה עד שתתייבש; אם יבשה לגמרי, השקה מיד השקיית יסוד.
גם תנאי תאורה משפיעים. פפרומיה זקוקה לאור עקיף בינוני; אור ישיר חזק (במיוחד בדרום בקיץ) שורף את העלים וגורם לכתמים צהובים-חומים. לעומת זאת, חושך מוחלט מאט את הפוטוסינתזה והעלים מאבדים את הירק. העבר את העציץ למקום עם אור מסונן, כמו ליד חלון מזרחי או מערבי עם וילון דק. הימנע מחלון דרומי חשוף.
מחסור בחנקן או דישון יתר עלולים גם הם להצהיב עלים. חנקן חיוני לייצור כלורופיל; כשהוא חסר, העלים התחתונים מצהיבים אחיד. דשן נוזלי מאוזן (20 עד 20 עד 20) פעם בחודש בעונת הגידול (אביב-קיץ) בחצי ריכוז יספק את הצורך. לעומת זאת, דישון יתר שורף שורשים וגורם לקצוות עלים צהובים-חומים. במקרה זה, שטוף את האדמה בהשקיית יתר או החלף את השכבה העליונה.
לבסוף, ניקוז לקוי או אדמה דחוסה שומרים על רטיבות ומזרזים ריקבון. פפרומיה זקוקה לאדמה אוורירית ומנוקזת היטב, כמו תערובת לקקטוסים או לסחלבים בתוספת פרלייט. וודא שבעציץ יש חורי ניקוז. אם הצהבה מלווה בעלים רכים ושקופים, כנראה ריקבון שורשים. במקרה כזה, הוצא את הצמח, גזור שורשים רקובים, ושתל מחדש באדמה יבשה ונקייה. השקה במשורה בשבועות הראשונים.




