הצהבת עלים באלוורה היא סימן למצוקה, והסיבה השכיחה ביותר בישראל היא השקיית יתר. האלוורה היא סוקולנט שאוגר מים בעליו, ולכן השקיה בתדירות גבוהה מפעם בשבוע-שבועיים בקיץ (ופחות בחורף) גורמת לשורשים להירקב. אם העלים רכים, שקופים או בעלי כתמים חומים, הפסיקו מיד להשקות ובדקו את ניקוז העציץ. הוציאו את הצמח, חתכו שורשים רקובים, והעבירו לאדמה יבשה ומנוקזת היטב (תערובת קקטוסים).
סיבה שנייה היא חוסר אור. בניגוד למה שחושבים, אלוורה זקוקה לשמש ישירה לפחות 4 עד 6 שעות ביום. אם היא נמצאת בפינה מוצלת או בתוך הבית הרחק מחלון, העלים יצהיבו ויתארכו בחיפוש אחר אור. העבירו אותה בהדרגה (כדי למנוע כוויות) למקום שטוף שמש, כמו אדן חלון דרומי או מרפסת פתוחה. בחורף, השלימו אור עם מנורת גידול.
סיבה שלישית היא מחסור בחנקן או דישון לא מאוזן. העלים התחתונים מצהיבים תחילה. דשנו פעם בחודש בעונת הגידול (אביב-קיץ) בדשן נוזלי לסוקולנטים מדולל לחצי מהריכוז המומלץ. הימנעו מדשנים עשירים בחנקן, שגורמים לצמיחה רכה ורגישה. בחורף, אין צורך בדישון כלל.
לבסוף, אם העלים מצהיבים בקצוות ויבשים, ייתכן שמדובר בהצטברות מלחים מהשקייה במי ברז קשים. השקו במי גשם או מים מסוננים, והשקו לעיתים רחוקות יותר כדי לאפשר למלחים להתנקז. שטפו את האדמה פעם בחודש בהשקיה מרובה שתעבור דרך העציץ. בכל מקרה, חתכו עלים מצהיבים לגמרי בבסיס כדי לעודד צמיחה חדשה.




