מרווה (Salvia officinalis) היא צמח תבלין ים-תיכוני שזקוק להשקיה מדודה. בקיץ הישראלי החם, השקה פעם ב-3 עד 4 ימים, כאשר השכבה העליונה של המצע (2 עד 3 ס"מ) יבשה למגע. השקה בשפע, עד שהמים מתחילים לנזול מתחתית העציץ, ואז הפסק. בחורף, צמצם לפעם ב-7 עד 10 ימים, תלוי בגשם ובלחות. אם המרווה בגינה, די בגשם חורפי רגיל, אלא אם יש בצורת ממושכת.
השקיית יתר מזיקה יותר מהתייבשות. סימני עודף מים: עלים מצהיבים, נשירה, ריקבון שורשים וריח רע מהמצע. במקרה כזה הפסק מיד השקיה ואפשר למצע להתייבש לחלוטין. סימני חוסר מים: עלים נבולים, קמלים, קצוות חומים. השקה מיד במים פושרים. עדיף להשקות בבוקר או בשקיעה כדי למנוע אידוי מוגבר.
בדיקת רטיבות פשוטה: תקע אצבע לעומק 2 עד 3 ס"מ. אם יבש, השקה. אם לח, המתן. השתמש במצע מנוקז היטב (תערובת אדמה עם חול או פרלייט) ובעציץ עם חורי ניקוז. מרווה הגדלה באדמה כבדה (חרסית) עלולה לסבול מרטיבות, הוסף חול או קומפוסט לשיפור הניקוז.
בעונת המעבר (אביב/סתיו) התאם את התדירות: פעם ב-5 עד 6 ימים. זכור: מרווה היא צמח חסכן במים. השקייה מועטה מחזקת את הארומה בעלים. לעולם אל תשאיר מים בצלוחית, ריקבון שורשים יהרוג את הצמח תוך ימים.
