גד השדה (Lavandula angustifolia) הוא צמח ים-תיכוני מובהק, ולכן סובל בצורת היטב ואינו אוהב רגליים רטובות. השקיית יתר היא הגורם מספר אחת למוות של לבנדר בישראל. בקיץ הישראלי החם (יוני עד ספטמבר), השקה פעם ב-5 עד 7 ימים, תלוי בסוג הקרקע: בקרקע חולית או מנוקזת היטב, כל 5 ימים; בקרקע כבדה, כל 7 ימים. בכל השקיה תן כמות מים שמרטיבה את השורשים לעומק 20 עד 30 ס"מ, כ-3 עד 5 ליטרים לצמח בוגר (תלוי בגודל). בחורף (נובמבר עד פברואר) הפחת משמעותית: השקה פעם ב-10 עד 14 ימים, ורק אם לא ירד גשם משמעותי בשבוע האחרון. גשמי החורף בישראל מספקים לרוב את צורכי הצמח, ולכן לעיתים אין צורך בהשקיה כלל מנובמבר עד מרץ.
איך תדע אם הצמח סובל מעודף מים? סימנים: עלים תחתונים מצהיבים, כתמים חומים על העלים, ריקבון שורשים (ריח רע מהקרקע), וצניחת ענפים. במקרה כזה הפסק מיד השקיה ואפשר לקרקע להתייבש לחלוטין; שקול להעביר את הצמח למקום עם ניקוז טוב יותר. סימני חוסר מים: עלים מקומטים ונובלים, קצות העלים מתייבשים, והצמח נראה 'עייף' בשעות הצהריים. במקרה כזה השקה מיד, אך הימנע מהשקיית יתר בהמשך. כדאי לבדוק רטיבות המצע על ידי החדרת אצבע לעומק 5 ס"מ, אם האדמה יבשה, הגיע זמן ההשקיה; אם לחה, המתן עוד יום-יומיים.
טיפ חשוב: השקה תמיד בבוקר (עד 10:00) כדי שהעלים יספיקו להתייבש לפני הלילה, ובכך תמנע מחלות פטרייתיות. הימנע מהרטבת העלים והפרחים, השקה ישירות על הקרקע סביב בסיס הצמח. חיפוי (מלץ') של חצץ או קליפות עץ בגובה 5 עד 7 ס"מ מסביב לצמח יעזור לשמור על לחות הקרקע בקיץ וימנע התחממות יתר של השורשים. זכור: גד השדה מעדיף להיות 'צמא' מאשר 'טבוע', עדיף להשקות פחות מדי מאשר יותר מדי.
בשנה הראשונה לשתילה, הצמח זקוק להשקיה סדירה יותר כדי לבסס מערכת שורשים עמוקה. השקה פעם ב-3 עד 4 ימים בחודשיים הראשונים (אביב/קיץ), ולאחר מכן הפחת בהדרגה לתדירות המתוארת לעיל. בגינה עציצים, הלבנדר רגיש יותר ליובש, יש להשקות בתדירות גבוהה יותר (כל 3 עד 4 ימים בקיץ, כל 7 עד 10 ימים בחורף), ולוודא שלעציץ יש ניקוז טוב. אם מגדלים גד השדה לתה או לשקיות ריח, הקפד במיוחד על השקיה מתונה, עודף מים מדלל את השמנים הארומטיים ומפחית את ריח הפרחים.
