הצהבת עלים בצלקנית היא סימן למצוקה, ולמרות שמדובר בצמח סלחן, התעלמות עלולה להוביל לנשירת עלים. הסיבה השכיחה ביותר בישראל היא השקיית יתר. הצלקנית אוגרת מים בקני שורש, ולכן היא זקוקה לאדמה שמתייבשת בין השקיות. בחורף, די בהשקיה אחת ל-3 עד 4 שבועות; בקיץ, אחת לשבוע-שבועיים. אם האדמה רטובה והעלים מצהיבים, הפסק מיד להשקות ואפשר לאדמה להתייבש לחלוטין.
סיבה נוספת היא חוסר אור. הצלקנית גדלה היטב בתאורה בינונית-עקיפה, אבל במקום חשוך מדי (למשל בפינה רחוקה מחלון) עלולה להצהיב. העבר את העציץ למקום מואר יותר, אך הימנע משמש ישירה שתשרוף את העלים. חלון מזרחי או צפוני הוא אידיאלי, או מרחק 1 עד 2 מטר מחלון דרומי מוצל.
חוסר חנקן עלול לגרום להצהבה כללית, במיוחד בעלים התחתונים. דשן מאוזן (20 עד 20 עד 20) פעם בחודש בעונת הגידול (אביב-קיץ) יעזור. היזהרו מהפריית יתר, היא תגרום לקצוות שרופים. דילול הדשן לחצי מהמינון המומלץ על האריזה הוא מנהג בטוח לצלקנית.
בעיית ניקוז או אדמה דחוסה גם היא גורם אפשרי. וודא שבעציץ יש חורי ניקוז, והשתמש באדמה מנוקזת היטב (תערובת לצמחי בית עם פרלייט או חול). אם המים עומדים בצלוחית, רוקנו אותה מיד. במקרים קשים, כדאי להוציא את הצמח מהעציץ, לקצץ שורשים רקובים, ולשתול מחדש באדמה טרייה.
