הוורד זקוק לשמש ישירה לפחות 6 שעות ביום, אך בצהרי הקיץ הישראלי כדאי הצללה קלה כדי למנוע כוויות עלים. מיקום מוצל מדי יביא לצימוח מועט ולפריחה דלה. בגינה ביתית, בחרו מקום מאוורר כדי למנוע מחלות פטרייתיות, במיוחד באביב ובסתיו הגשומים.
השקיה סדורה היא המפתח: השקו עמוק פעמיים-שלוש בשבוע בקיץ (כ-10 ליטר לשיח בוגר), ופעם בשבוע בחורף. הימנעו מהרטבת העלים, השקו ישירות לקרקע. אדמה מנוקזת היטב היא חובה; הוסיפו קומפוסט או טוף כבד לאדמת חרסית. ערך pH אידיאלי: 6.0 עד 6.5. דשן מאוזן (NPK 10 עד 10 עד 10) כל 4 עד 6 שבועות מעונת הגידול (פברואר עד אוקטובר), אך הפסיקו חודש לפני החורף.
גיזום הוא אמנות: בחורף (ינואר-פברואר) גזמו ענפים יבשים, חלשים ומוצלבים, והשאירו 3 עד 5 עיניים על כל ענף ראשי. בקיץ הסירו פרחים נבולים (דה-האדינג) כדי לעודד פריחה חוזרת. בעיות נפוצות: כנימות, שטפו במים או רססו תמיסת סבון עדין; טחב אבקתי, אווררו והשקו בבוקר; קרדית, הגבירו לחות סביב הצמח.
לוח שנה: פברואר-מרץ, דישון ראשון וגיזום; אפריל-מאי, פריחת שיא, השקו והדשנו; יוני-אוגוסט, השקיה מוגברת, הצללה קלה, הסרת פרחים נבולים; ספטמבר-אוקטובר, פריחה שנייה, דישון מתון; נובמבר-דצמבר, הפחתת השקיה, הכנה לתרדמת. הוורד רעיל לחתולים ולכלבים, הרחיקו מבעלי חיים.
