הצהבת עלים בהדס (Myrtus communis) היא סימן מצוקה נפוץ, ובדרך כלל נובעת מאחת מארבע סיבות עיקריות: השקיית יתר, חוסר מים, מחסור בחנקן או תנאי אור לא מתאימים. ההדס הוא שיח ירוק-עד שמוצאו מארצנו, ולכן מורגל לאקלים הים-תיכוני, אבל גם לו יש גבולות. כדי לטפל נכון, ראשית עליך לאבחן מה בדיוק קורה בצמח שלך.
הסיבה השכיחה ביותר היא השקיית יתר. אם העלים מצהיבים ונושרים, וגם נראים רכים או מעט שקופים, כנראה שהשורשים טובעים. ההדס שונא רגליים רטובות; אדמה ספוגה מונעת חמצן לשורשים וגורמת לריקבון. הפתרון: הפסק מיד את ההשקיה, תן לאדמה להתייבש לעומק (בדוק עם אצבע), ובהמשך השקה רק כשהשכבה העליונה (2 עד 3 ס"מ) יבשה לגמרי. אם הבעיה חמורה, שקול להחליף אדמה או לשפר ניקוז על ידי הוספת חול או פרלייט.
אם העלים דווקא יבשים בקצוות ומתכרבלים כלפי מטה, כנראה שההדס סובל מחוסר מים. למרות שהצמח עמיד יחסית לבצורת, בקיץ הישראלי החם ובמיוחד בעציץ, הוא זקוק להשקיה סדירה. פתרון: השקה לעומק פעם-פעמיים בשבוע בקיץ (תלוי במיקום), ופעם בשבוע בחורף. אל תשקה על העלים כדי למנוע פטריות. חיפוי קומפוסט מסביב לגזע יעזור לשמור על לחות.
סיבה נוספת היא מחסור בחנקן, שמתבטא בהצהבה אחידה של עלים ותיקים יותר, בעיקר בתחתית הצמח. ההדס זקוק לדישון מאוזן באביב ובקיץ. פתרון: דשן אורגני עשיר בחנקן (כמו קומפוסט או דשן נוזלי לצמחים ירוקים) כל חודש-חודשיים בעונת הגידול. לבסוף, אור שמש ישיר וחזק מדי (במיוחד בצהריים) עלול לשרוף עלים ולגרום לכתמים צהובים-חומים. העבר את הצמח למקום מואר אך מוצל חלקית בשעות החמות, או הצל ברשת 30%.
