לילי (Lilium longiflorum) היא צמח בולבוסי רב‑שנתי הפורח בקיץ בפרחים לבנים גדולים וריחניים. בישראל היא מתאימה לגידול בעציץ או בערוגה מוצלתת חלקית. את הבצל שותלים בסתיו (אוקטובר‑נובמבר) או בתחילת האביב (פברואר‑מרץ), בעומק 10 עד 15 ס”מ ובמרחק 15 עד 20 ס”מ בין בצלים. לעציץ בחרו אדנית בעומק 20 ס”מ לפחות עם ניקוד טוב.
אור ומיקום: הלילי זקוקה לשמש ישירה בבוקר או לשמש מפוזרת במהלך היום. מיקום אידיאלי הוא חלון מזרחי או מרפסת עם צל חלקי אחר הצהריים. בארץ, הימנעו משמש צהריים חזקה העלולה לשרוף את העלים. טמפרטורה אידיאלית: 18 עד 25 מעלות ביום, לא מתחת ל‑10 מעלות בלילה.
השקיה ואדמה: השקו כשהשכבה העליונה של האדמה יבשה למגע, בקיץ כל 2 עד 3 ימים, בחורף אחת לשבוע. הקפידו על ניקוז מעולה; ריקבון בצל הוא האויב מספר אחד. מצע מומלץ: תערובת שווה של כבול, פרלייט וקומפוסט, או מצע אוניברסלי איכותי עם ניקוז. דשן: אחת לשבועיים בעונת הגידול (אביב‑קיץ) בדשן נוזלי עשיר באשלגן (K) לעידוד פריחה. הפסיקו לדשן לאחר הפריחה.
בעיות נפוצות: כתמים חומים על העלים מעידים על עודף שמש או השקיה על העלים, השקו תמיד בגובה האדמה. עלים מצהיבים, סימן להשקיית יתר או חוסר ניקוז. כנימות וחרקי מגן, נגבו עם צמר גפן טבול בסבון רך או רססו בתמיסת שמן נים לפי ההוראות. לאחר הפריחה, גזמו את עמוד הפריחה עד לבסיס, השאירו את העלים להצהבה טבעית, ואחסנו את הבצל במקום קריר ויבש עד לשתילה מחדש בסתיו.
