הדרך הפשוטה והנפוצה ביותר להרבות פוטוס היא באמצעות ייחורי גבעול. חותכים גבעול בריא באורך 10 עד 15 ס”מ, כך שבכל ייחור יש לפחות 2 עד 3 עלים וצומת אחת (הנקודה ממנה יוצאים שורשים או עלים). מסירים את העלה התחתון הקרוב לצומת, ומניחים את הייחור בכוס מים כך שהצומת טבול. מחליפים מים כל 3 עד 4 ימים. תוך 2 עד 3 שבועות יופיעו שורשים לבנים, ואחרי 4 עד 6 שבועות אפשר לשתול באדנית. אחוזי ההצלחה גבוהים מאוד, מעל 90% באביב ובסתיו.
שיטה נוספת היא השרשה ישירה באדמה. טובלים את בסיס הייחור בהורמון השרשה (אופציונלי, אך משפר הצלחה) ושותלים אותו בעציץ קטן עם מצע קל ומנוקז היטב. משקים מיד ומכסים בשקית ניילון שקופה ליצירת חממה זעירה. מניחים במקום מואר ללא שמש ישירה. לאחר כחודש, כשמופיעים עלים חדשים, מסירים את הכיסוי. שיטה זו נוחה אם רוצים להימנע ממעבר ממים לאדמה.
ריבוי בחלוקה מתאים רק לפוטוס ותיק שהפך צפוף בעציץ. מוציאים את הצמח בזהירות, מפרידים בעדינות את גוש השורשים לשניים או שלושה חלקים, וכל חלק שותלים בעציץ נפרד. מומלץ לבצע חלוקה באביב, כשהצמח בפעילות. אחוזי ההצלחה גבוהים, אך יש לוודא שלכל חלק יש מספיק שורשים ועלים. ריבוי מזרעים אינו מעשי בתנאי הבית, הפוטוס ממעט לפרוח בתוך הבית, והזרעים נובטים לאט ובאחוזים נמוכים.
העונה האידיאלית בישראל לריבוי פוטוס היא האביב (מרץ עד מאי) והסתיו (ספטמבר עד נובמבר), כשהטמפרטורות מתונות והלחות יחסית גבוהה. בקיץ, יש להימנע מחום קיצוני העלול לגרום לריקבון הייחורים, ובחורף כדאי לחמם מעט את המים או להשתמש במצע מחומם. בכל שיטה שתבחרו, זכרו: פוטוס הוא צמח סלחן, גם אם לא תצליחו בפעם הראשונה, נסו שוב, ותוך זמן קצר תתוגמלו בצמחים חדשים.
