רוזמרין הוא צמח ים-תיכוני חסון שעמיד במיוחד לבצורת, ולכן טעות ההשקיה הנפוצה ביותר היא דווקא השקיית יתר. בקיץ הישראלי הלוהט, השקה פעם בשבוע בלבד, כמות של 2 עד 3 ליטר לצמח בוגר, ורק אם לא ירד גשם מזה שבוע. בחורף, די בהשקיה אחת לשבועיים-שלושה, או אפילו לוותר לגמרי אם יורדים גשמים סדירים.
כדי לבדוק אם הגיע הזמן להשקות, החדירו אצבע לעומק של 5 עד 7 ס"מ באדמה. אם האדמה יבשה לגמרי, השקו; אם היא לחה, המתינו עוד כמה ימים. סימן לעודף מים: עלים מצהיבים, נשירה, וריח רקב מהשורשים. סימן לחוסר מים: עלים נובלים, משחימים בקצוות ומתקמטים.
השקו תמיד בבסיס הצמח, קרוב לשורשים, והימנעו מהרטבת העלים, לחות על העלים מעודדת מחלות פטרייתיות כמו טחב אבקתי. אדמה מנוקזת היטב (רצוי תערובת עם חול או טוף) היא קריטית; רוזמרין לא סובל רגליים רטובות. אם שתלתם בעציץ, בחרו עציץ עם חורי ניקוז והשקו בתדירות דומה אך בכמות קטנה יותר (עד שהמים מתחילים לנזול מלמטה).
בגלל ניחוחו החזק, הרוזמרין דוחה מזיקים רבים, אבל השקיית יתר עלולה למשוך כנימות ופטריות. בקיץ, תוכלו להוסיף שכבת חיפוי (קומפוסט או קליפות עץ) סביב הבסיס כדי לשמור על לחות הקרקע ולהפחית אידוי. זכרו: רוזמרין שמקבל פחות מים מרוכז יותר בשמנים האתריים, וטעמו חזק יותר במטבח!
