רקפת (Cyclamen persicum) היא צמח פקעת פורח חורף, המרבים אותו בעיקר מזרעים או מחלוקת פקעות. שיטות כמו ייחורים אינן מתאימות לרקפת, שכן היא אינה מייצרת גבעולים ראויים להשרשה. הריבוי בזרעים הוא הנפוץ ביותר ומניב אחוזי נביטה גבוהים (70 עד 90%) אם מקפידים על תנאי נביטה נכונים. חלוקת פקעות מתאימה לצמחים בוגרים (בני 3 עד 4 שנים) ומבטיחה צמחים זהים לאם, אך הסיכון לריקבון גבוה יותר.
ריבוי בזרעים: הזריעה נעשית בסוף הקיץ (אוגוסט-ספטמבר) בישראל, כאשר הטמפרטורות מתחילות לרדת. משרים את הזרעים במים פושרים למשך 12 שעות, ואז זורעים במצע קל ומנוקז (תערובת כבול, פרלייט וורמיקוליט). מכסים בשכבה דקה של ורמיקוליט ומשקים בעדינות. הנביטה מתרחשת תוך 3 עד 6 שבועות בטמפרטורה של 15 עד 20°C. חשוב לשמור על לחות אחידה אך לא הרטבה. לאחר הנביטה, מעבירים לעציצים קטנים וממשיכים לגדל בתנאי אור בהיר אך לא ישיר.
חלוקת פקעות: מבצעים בסוף האביב (מאי-יוני), לאחר שהעלים מצהיבים והצמח נכנס לתרדמה. חופרים את הפקעת בזהירות, מנקים מאדמה, ובודקים שיש לכל חלק לפחות 'עין' אחת (נקודת צמיחה). חותכים בעזרת סכין חדה ומעוקרת, ומפזרים אבקת פחם פעיל על החתכים למניעת ריקבון. שותלים כל חלק בעציץ נפרד עם מצע מנוקז, ומשקים במשורה עד שהצמיחה מתחדשת בסתיו. אחוזי ההצלחה בחלוקה נעים בין 50 עד 70%, תלוי בגודל הפקעת ובתנאי הגידול.
טיפול לאחר הריבוי: שתילי הרקפת הצעירים זקוקים לאור בהיר אך לא שמש ישירה בישראל (במיוחד בקיץ), טמפרטורות קרירות (15 עד 20°C), והשקיה מתונה, השקיה מלמטה (בצלחת) עדיפה למניעת ריקבון. דשן נוזלי מדולל כל שבועיים בעונת הגידול (סתיו-אביב) יעודד פריחה. זכרו שהרקפת רעילה לחיות מחמד (חתולים, כלבים) וילדים, הרחיקו מהישג ידם. בהצלחה!
